ציטוטים על שיר השירים ג:ו

כתיב מי זאת עולה מן המדבר וכו'. ונוכל לומר הפי' כי זא"ת היא בחינה גדולה והשכינה נקרא זא"ת כי זה הוא פשוט שכ"א מישראל צריך להאמין באמונה שלימה שכל הגלגולים והסיבות שלו וכל מה שנתהווה בעולם הכל הוא בהשגחתו יתברך. וזו המדה נקראת זא"ת. כי הוא מאמין אשר מאת י"י היתה זא"ת. ובזה יכול כ"א לבוא למדריגה גדולה ונפלאה לכך כתיב בזא"ת יבא אהרן אל הקודש. פי' במדה הנקראת זא"ת יבא אל מדת קודש. ולכך כתיב מאת י"י היתה זא"ת היא נפלאת בעינינו. פי' כי מי שהוא מאמין שמאת י"י היתה כנ"ל יכול לבא למדה שהיא נפלאת בעינינו וד"ל:

נחזור לעניינינו. מ"י זא"ת עולה מן המדבר. ר"ל מ"י הוא מדריגה גדולה דקיימא לשאלה מי הוא וכמו שכתוב מ"י יתן והיה לבבם זה. וכתיב שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אלה. וגם מדה זא"ת עול"ה. זהו המחשבה הכל הוא מן המדבר. מן דיבורי ישראל כמ"ש בדבר י"י שמים נעשו. והאיך יכול לבא לזה הוא רק ע"י מקוטרת מור. כמאמר המדרש. מור זה אברהם וכו'. היינו ע"י התקשרות למדת האבות ולצדיקים אשר הם בכל דור כי הם אבות העולם כי האבות הן המרכבה והם חיים וקיימים והתפשטותם בכל דור ודור בהצדיקים שבכל דור ודור. ובאמת צריך להבין הגמרא תמה זכות אבות. ונוכל לומר בדקדוק הלשון תמה זכות היינו דווקא זכות לחוד בלי שום התקשרות למדותיהם ובלי שום סיוע מעצמו אבל כשהוא מקשר א"ע במדת האבות אזי הם ומדותיהם חיים וקיימים. והראיה לזה המאמר הוי מתלמידיו של אהרן והלא כבר הי' בעולם אך כמו שדיברנו הוא הנכון. וזה אפשר לומר הפי' ג"כ על הפסוק וזאת אשר דיבר להם אביהם. כי דיבר הוא ל' הנהגה כי מדה של זא"ת הנהיג להם אביהם עד עולם להאמין שהכל הוא מאתו יתברך. וזהו בחינת האבות. ודו"ק: